לקסיקון עיניים
איש מקצוע בתחום הראייה, המבצע בדיקות ראייה, מתאים משקפיים ועדשות מגע ומעריך תפקודי ראייה.
איש מקצוע העוסק בהכנה, התאמה ותיקון של משקפיים בהתאם למרשם.
איש מקצוע המתמחה באבחון ובטיפול בהפרעות בתנועות העיניים, פזילה ותפקודי ראייה דו־עינית.
נטייה סמויה של העיניים לסטות פנימה, הנשלטת בדרך כלל באמצעות מנגנון המיזוג הדו־עיני.
הפתח שבמרכז הקשתית, המווסת את כמות האור הנכנסת לעין.
קבוצה של מצבים תורשתיים המתאפיינים בכמות מופחתת של מלנין בעיניים ולעיתים גם בעור ובשיער. עלול להיות מלווה ברגישות לאור, ניסטגמוס וירידה בחדות הראייה.
היעדר מלא או חלקי של הקשתית, לרוב עקב מצב מולד.
מצב שבו קיים הבדל משמעותי בליקוי התשבורת או ב"מספר" בין שתי העיניים.
מצב שבו קיימת שונות בגודל או בצורה של התמונה הנתפסת בין שתי העיניים.
ליקוי תשבורת שבו קרני האור אינן מתמקדות בנקודה אחת על הרשתית, בדרך כלל עקב הבדלים בקימור הקרנית או העדשה. אסטיגמציה סדירה ניתנת לרוב לתיקון באמצעות צילינדר; באסטיגמציה לא סדירה מבנה התשבורת מורכב יותר.
מאמץ או עייפות של העיניים, העלולים להתבטא בצריבה, דמעת, כאב, טשטוש או אי־נוחות.
היעדר העדשה הטבעית של העין.
יכולת העין לשנות את כוח המיקוד שלה כדי לראות עצמים קרובים בצורה חדה.
פזילה שבה אחת העיניים או שתיהן פונות פנימה.
פזילה שבה אחת העיניים או שתיהן פונות החוצה.
נטייה סמויה של העיניים לסטות החוצה, הנשלטת בדרך כלל באמצעות מנגנון המיזוג הדו־עיני.
פגיעה או חסר שטחי בשכבת האפיתל החיצונית של הקרנית, למשל בעקבות חבלה או שפשוף.
דלקת של שולי העפעפיים.
מבנה הנמצא מאחורי הקשתית ומכיל את השריר הציליארי. משתתף בתהליך האקומודציה ובייצור הנוזל המימי של העין.
קבוצה של מחלות הגורמות לנזק מתקדם לעצב הראייה ועלולות לפגוע בשדה הראייה. לחץ תוך־עיני מוגבר הוא גורם סיכון מרכזי, אך גלאוקומה יכולה להופיע גם כאשר הלחץ נמצא בטווח הנחשב תקין.
יחידת מידה לכוח האופטי של עדשה ולליקויי תשבורת.
שכבה עשירה בכלי דם הנמצאת בין הרשתית ללובן העין ומספקת חמצן וחומרי הזנה לחלקים החיצוניים של הרשתית.
ראייה כפולה: תפיסה של שתי תמונות של אותו עצם.
ליקוי תשבורת שבו, כאשר העין אינה מפעילה אקומודציה, האור מתמקד מאחורי הרשתית. עלול לגרום לטשטוש בעיקר מקרוב ולעיתים גם מרחוק.
חומר שקוף דמוי ג'ל הממלא את חלל העין שבין העדשה לרשתית.
היכולת להבחין בפרטים קטנים ולראות תמונה חדה וברורה.
גוש מקומי בעפעף הנגרם מחסימה ודלקת של אחת מבלוטות השומן בעפעף.
ניתוח לתיקון ליקויי תשבורת באמצעות לייזר, שבו מעצבים מחדש את הקרנית.
קרום שקוף ודק המצפה את החלק הפנימי של העפעפיים ואת לובן העין בחלקה הקדמי.
הלחץ הנוצר בתוך העין כתוצאה מהאיזון בין ייצור הנוזל המימי לניקוזו. הטווח המקובל בדרך כלל הוא כ־10–21 מ"מ כספית, אך הערכת הלחץ תלויה גם במאפיינים האישיים של העין.
תאי חישה ברשתית האחראים בעיקר על ראיית צבעים, פרטים וראייה חדה בתנאי אור טובים.
ליקוי תשבורת שבו האור מתמקד לפני הרשתית, ולכן עצמים רחוקים נראים מטושטשים.
יצירת תמונה חדה על הרשתית. בראייה מקרוב משתתפים בתהליך, בין היתר, אקומודציה והתכנסות העיניים.
האזור המרכזי ברשתית, האחראי לראייה מרכזית חדה, לקריאה, לזיהוי פרטים ולהבחנה בצבעים.
תנועות עיניים בלתי רצוניות, חוזרות וקצביות, שיכולות להיות אופקיות, אנכיות, סיבוביות או משולבות.
אזור מוגדר בשדה הראייה שבו הראייה מופחתת או חסרה.
עדשה מלאכותית המושתלת בתוך העין, לרוב במקום העדשה הטבעית לאחר ניתוח קטרקט. קיימות גם עדשות תוך־עיניות המיועדות לתיקון ליקויי תשבורת מסוימים.
עדשות הכוללות שני אזורי כוח אופטיים נפרדים, בדרך כלל לראייה לרחוק ולקריאה מקרוב, עם קו הפרדה נראה ביניהם.
עדשות המאפשרות ראייה למרחקים שונים באמצעות מעבר הדרגתי בין אזורי הכוח האופטי, ללא קו הפרדה נראה.
ירידה ביכולת להבחין בין צבעים מסוימים, בעיקר אדום וירוק, ובמקרים נדירים יותר כחול וצהוב.
ירידה בראייה הנובעת מהתפתחות לא תקינה של מערכת הראייה בילדות. היא מופיעה לרוב בעין אחת ולעיתים בשתי העיניים, ללא ממצא מבני המסביר לבדו את הירידה בראייה.
העצב המעביר מידע חזותי מהרשתית אל המוח לצורך עיבוד התמונה.
מצב שבו שתי העיניים אינן מיושרות לאותה נקודת מטרה בו־זמנית.
צניחה של העפעף העליון.
צמיחה משולשת של רקמה מהלחמית אל פני הקרנית, העלולה להתקדם לכיוון מרכז הקרנית.
עיבוי או בליטה צהבהבה ושפירה של הלחמית הסמוכה לקרנית, לרוב בצד האפי או הרקתי. בשונה מפטריגיום, היא אינה צומחת על פני הקרנית.
אלמנט אופטי המסיט את מסלול קרני האור וגורם להזזה של מיקום התמונה. פריזמות משמשות בין היתר במצבים של כפל ראייה והפרעות מסוימות בראייה הדו־עינית.
ירידה הדרגתית ביכולת להתמקד בעצמים קרובים כתוצאה משינויים הקשורים לגיל, בעיקר ירידה ביכולת האקומודציה של העדשה. מתחילה בדרך כלל להיות מורגשת סביב גיל 40 ומתקדמת עם השנים.
מרכיב אופטי בעדשה המשמש לתיקון אסטיגמציה. כוחו שונה במרידיאנים שונים והוא מוגדר באמצעות עוצמה וציר.
עכירות של העדשה הטבעית של העין, העלולה לגרום לירידה בראייה.
תאי חישה ברשתית הרגישים במיוחד לאור חלש ואחראים בעיקר על ראיית לילה ועל חלק משמעותי מהראייה ההיקפית.
מצב שבו הקרנית נעשית דקה ובולטת בהדרגה לצורה דמוית חרוט, ועלולה לגרום לאסטיגמציה לא סדירה, טשטוש ועיוות בראייה.
החלק הקדמי והשקוף של העין. הקרנית מאפשרת לאור להיכנס לעין ומהווה מרכיב מרכזי במיקוד האור על הרשתית.
החלק הצבעוני של העין, המקיף את האישון ושולט בגודלו ובכמות האור הנכנסת לעין.
היכולת להשתמש בשתי העיניים יחד באופן מתואם ולמזג את המידע המתקבל מהן לתמונה אחת.
שבירת קרני האור כשהן עוברות דרך הקרנית והעדשה כדי להתמקד על הרשתית. באופטומטריה המונח מתייחס גם לתהליך מדידת ליקוי התשבורת וקביעת המרשם האופטי.
שכבת רקמת עצב רגישה לאור בחלקה האחורי של העין. היא ממירה אור לאותות עצביים המועברים דרך עצב הראייה אל המוח.
כל המרחב שניתן לראות כאשר המבט מקובע לנקודה מסוימת, כולל הראייה המרכזית וההיקפית.
